- מענין
- מְעָנֵין, מְעַנֵּיןm. (עֲנַן I) augur from clouds. Targ. O. Deut. 18:10 מְעָ׳ ed. Berl. (oth. ed. מְעַנֵּ׳, מְעֹונֵן).Pl. מְעָנְנַיָּא, מְעָנְנִין, מְעַנְּ׳. Ib. 14 מְעָ׳ ed. Berl. (oth. ed. מְעַנְּ׳, מְעוֹנְנַיָּא).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
